דברים על קברו עם גילוי המצבה

בס"ד ראש חודש אייר תשס"ה
גילוי מצבה- שלושים לאנצ'י
לפני כשבוע היה יום השואה,  שמשנה לשנה נהיה יותר קשה, יותר מעיק ויותר עצוב. נזכרתי בך אנצ'י לובש מדים, חובש את כובע המצחייה הצבאי, עומד זקוף וכמו תמיד בימים ההם טרוד ועסוק מאוד במילוי תפקידך הכה קשה ומחייב בצבא.
כברת דרך ארוכה מאוד עשית אנצ'י מילדותך ונעוריך בהונגריה ועד להשתרשותך והקמת ביתך בישראל! עברת על בשרך ועל נפשך את אימת וזוועת השואה הנוראה בתולדות האנושות. יצאת מהתופת הזה אוד מוצל מאש, שלד אדם! מה עברת ואיך הצלחת לשרוד את הגהנום הזה לא נוכל כנראה להבין ולתפוס אף פעם, גם לא נוכל להעריך נכונה את הצלקות העמוקות שנותרו בנשמתך- רק האל שבשמיים יידע זאת. אבל אין ספק כי רוחך האיתנה, גדלות הנפש שלך ורצונך החזק- וכן-גם העקשנות שלך- הן הן שהוציאו אותך חי מהתופת והשבר הנוראיים ומפלצתיים שעברת,

דבקת בחיים, החזקת בהם בכל כוחך- כמו שעשית עד יומך האחרון! נאחזת בחיים בכל הכוח- למרות שכבר היית כל כך עייף ומותש מהכאבים , מהתסכול הלא אנושי והייסורים הקשים ומרים שהיו מנת חלקך ללא מנוח משך תקופת מחלה כל כך ארוכה! אבל היית מוכן לסבול – הכל- ורק לא לגרום צער וכאב לשרה ולילדים שלך שמסירותם ואהבתם אליך היו ללא גבול.


כשהיית מאושפז לאחרונה בשערי-צדק, אמרה לי שרה: " כל כך קשה לי לראות את אנצ'י ככה. זה לא מסתדר לי בראש. הוא תמיד כל החיים היה תמיד רץ, עובד ומתרוצץ". נכון! ככה אנחנו זוכרים אותך וככה גם נזכור אותך!
הגעת ארצה ומיד התחלת בעשייה ובעבודה, עשית את כל המאמצים להביא את משפחתך האהובה ולדאוג להם לכל מחסורם פה בארץ. עבדת עבודות פיסיות קשות, הצטרפת למחתרת ולצה"ל, שם נשארת, והשקעת ותרמת את מיטב שנותיך וכישוריך.
אנצ'י, כמה קשור ומחובר היית לכל ההוויה הישראלית והיהודית! כמה שמחת בתחיית העם היהודי במדינת ישראל הציונית!! קיימת הלכה למעשה את דברי דוד המלך: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". כמה קנאי היית לארץ ישראל השלימה, לירושלים בירתה הנצחית אותה לא הסכמת לעזוב לעולמים ולשפה העברית המתחדשת!


כקצין העיר נשאת על כתפיך תפקיד כל כך קשה ושוחק ואף פעם לא התלוננת. עשית זאת מתוך שליחות וייעוד למרות הקושי העצום. וכל הזמן שמרת מכל משמר שחס וחלילה לא תנצל את תפקידך והמעמד שלך ולו בטעות למטרות אישיות. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...
את הכל עשית בשקט ובצנעה האופייניים לך מבלי לעורר גלים. ועשית הרבה, וכל הזמן עשית!
הבית שלך ושל שרה תמיד תמיד היה פתוח לכולם! והם אכן הגיעו בהמוניהם! תמיד היה מה לאכול, איפה לישון, יחס אישי, מילה טובה ועצה עוד יותר טובה.
טבעי הוא שאדם ידאג להוריו, לבת-זוגו ולילדיו אבל אתה דאגת לכולנו! למי לא דאגת?!... למי לא עזרת?!...במי לא טיפלת?! אתה דאגת ועזרת לכל המשפחה המורחבת מכל הצדדים: לאחים ואחיות, לגיסים וגיסות, למחותנים, לחתנים וכלות, לאחיינים ואחייניות, לבני הדודים וילדיהם ועוד ועוד.
עבור מי לא רצת כדי לדאוג לשידוך טוב?! עבור מי לא נסעת לרב או מקובל כדי לבקש סגולה או ברכה?! עבור מי לא נסעת למרחקים להשתטח על קברי צדיקים כדי לבקש ישועה והצלחה?!
תמיד לקחת על עצמך בשקט ובנחישות את כל התפקידים הקשים והלא נעימים. כשהיה צריך עזרה- תמיד פנו אליך.


אהבתך וגאוותך הגדולות היו תמיד המשפחה שלך- שרה אשתך שאהבתה, נאמנותה ומסירותה אליך הן ללא תנאי, ללא סייג וללא מידה! ילדיך זיוה, אורה ורועי- משוש חייך שהסבו לך נחת רבה והחזירו לך אהבה אינסופית! ונכדיך וניניך האהובים כל כך שהיו מקור הנחת והסיפוק, וכל כך שמחת והתרגשת בהיוולדם ובגדילתם!
היתה לך חשיבה מאוד מקורית ואותנטית ולא הפריע לך שהדעות שלך לא פופולאריות- העיקר שהיית נאמן לעצמך.ידעת להפריד בין עיקר וטפל. למדנו ממך מהי אמונה חזקה בבורא עולם וכי אין לנו על מי לסמוך , אלא על אבינו שבשמים. ספגנו ממך ערכים רבים: אהבת עם ישראל וארץ ישראל, אהבת הבריות, כיבוד הורים, הכנסת אורחים, צניעות והסתפקות במועט.
אנצ'י, נפטרת מהעולם הזה ביום שישי בחג פורים שזוהי מעלה וזכות גדולה. נקברת בירושלים עירך האהובה אותה לא היית מוכן לעזוב.

אנצ'י- כמה אתה חסר לכל הנוכחים כאן ולעוד רבים אחרים בארץ ובחוץ לארץ שנבצר מהם להגיע.אתה חסר ואנחנו מתגעגעים... אנא, נוח בשלום על משכבך והייה נא מליץ יושר לכל משפחתך ולכל עם ישראל.

רותי 

2 comments:

  1. מתרגשת מאוד מאוד!!! היה מפקדי בקצין העיר ירושלים. זוכרת אותו כאדם וכמפקד נדיר ביושרו, בחוכמתו, בריגישותו לזולת. לי היה כמו אבא תומך, מעודד , מקשיב ומסייע. יחד עברנו את מלחמת יום הכיפורים ...
    דמותו מלווה אותי כל החיים ותמשיך ללוות אותי עד אין קץ.
    בעיני יחיד בדורו. !

    השבמחק
  2. היי
    רק עכשיו ראינו תגובתך. מעריכים זאת. נשמח מאד להיות בקשר. אורה אנוש הבת וברוך גרינוולד החתן.

    השבמחק