הקדמה

אודות האיש חיים אנוש


כל מי שהכיר את אַנצי' (כינוי שדבק בו עוד מילדותו) הכיר אישיות רב גונית , אדם דינמי, ייחודי , בעל מעוף, איש אשכולות יודע ספר. שנים רבות שירת חיים אנוש בצה"ל בתפקידים מגוונים. הוא התקבל לקורס קצינים בהיותו בין 20 והגיע לדרגת סגן אלוף. היה ידוע כמפקד בעל סמכות הפגין בטחון עצמי, דיוק, מקצועיות וקפדנות. באותה מידה הוא היה רגיש וקשוב לפיקודיו ידע מתי להרפות, לנחם, לעודד, לייעץ ולעזור.
במסגרת המשפחתית הרחבה, כמו המצומצמת, נחשב חיים לדמות סמכותית. ראש משפחה, דמות להערצה ולחיקוי. עם זאת היה מלא חום, אהבה ונתינה. הבית שהקים, יחד עם רעייתו שרה, היה מוקד "עליה לרגל". בית פתוח שבו ניתן למצוא עצה טובה, נחמה, עידוד וגם ארוחה ביתית ומיטה למנוחת הגוף.
הילדים בבודפשט: מימין חיים ישראל, באמצע אשר, משמאל יחזקאל מורדכי הבכור שלא חזר.
מוצאו ממשפחה דתית שהיתה שייכת לקהילה האורתודוקסית של בודפשט בירת הונגריה. חייהם של בני המשפחה סבבו סביב בית הכנסת. בילדותו למד חיים ישראל אנשל ב"חדר". לאחר מכן למד בבית הספר היהודי האורתודוקסי שברחוב דובּ בבודפשט כשהתבגר נשלח לישיבה מחוץ לעיר בעיירה דוּנַטוּר. החינוך הדתי תורני, נטע בו אמונה לאורך שנות חייו. יחד עם הוא הושפע מאוד מן התרבות העירונית הכללית בעיר בודפשט שהייתה ידועה בכינויה "פריז של המזרח". הוא הושפע מאוד מן המבנים המסוגננים, הגנים ירוקי העד והגשרים על הדנובה. המוסיקה הצוענית ושירים הונגריים קלאסיים שמשו לו השראה. ציורים שנחשף אליהם ופסלי אנדרטאות בכיכרות תרמו לאהבתו ליצירות תרבות ואומנות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה